בית ספר בטוח הוא בית ספר המספק הגנה ותמיכה לתלמידים; נאבק בנחישות ובצורה גלויה באלימות ובבריונות; תוך הקפדה על הימנעות מהתנהגות אלימה או משפילה. בית הספר יוצר אווירה של חוק וסדר; משרה תחושה של שייכות ומעורבות במקום ניכור ועוינות, ומשכיל לגייס תמיכה מקהל ההורים, מגורמי קהילה ומן הרוב המכריע של התלמידים.
הנחתנו המרכזית היא שכדי ליצור בית ספר בטוח, עלינו לחזק בראש וראשונה את יכולת המורים לקבוע את כללי ההתנהגות בכיתה, בפרוזדורים, בחצר ובמבואות ביה"ס.
הנחה זו מבוססת על עובדה פשוטה: אם המורים אינם מסוגלים לקבוע את כללי ההתנהגות, כללים אלה לא ייקבעו על ידי כלל הילדים, אלא על ידי מיעוט הבריונים. הבריונים יכריעו מי יוכה, יוחרם, יושפל או ינוצל. הבריונים יכריעו אם האווירה בחצר ובמבואות ביה"ס תאופיין על ידי תגרות ידיים, מלחמות בין חבורות, ופעילויות כמו עישון, שתייה והטרדה של תלמידים ותלמידות. כאשר המורים מאבדים את סמכותם, תלמידים רבים, שבמצב אחר לא היו עושים זאת, מצטרפים לבריונים או בוחרים לשתוק ולהיכנע. החלשת המורים תורמת בדרך זו להשחתה של תלמידים רבים ולהגדלת פגיעותם של כולם.
ביה"ס הבטוח איננו דומה למבצר סגור. הניסיון, המאפיין זרם שמרני בחינוך האמריקאי, ליצור בטחון על ידי הקמת גדרות, הכנסת מכשירים לגילוי מתכות, עריכת בדיקות שגרתיות בתיקי התלמידים, התקנת מצלמות וידאו לפיקוח, העמדת שוטרים חמושים בכניסה ומדיניות של "אפס סובלנות", הופך את ביה"ס לגוף מנוכר, עוין, חשדני ורודני, בו הביטחון הפיזי נקנה במחיר ביטול ההרגשה של ביה"ס כמקום בטוח, שטוב להיות בו ולהשתייך אליו. אמצעים אלה מעבירים את המסר, שביה"ס הוא מקום בלתי בטוח בעליל, ושרק על ידי שיטור קשוח וחודרני ניתן לדכא את הסכנות העורבות בכל פינה. הביטחון אליו אנו שואפים הוא אחר לחלוטין: עלינו להקנות את התחושה שצוות ביה"ס דואג לתלמידיו, קשוב לסכנות ולחששות, ופורס על הילדים הגנה על ידי נוכחות ודאגה אישית. ההגנה איננה מושגת על ידי פעולות וכלים אנונימיים, אלא על ידי המעורבות הנוכחות והאכפתיות של צוות המורים ותומכיהם.
עם זאת חשוב להבין ולהדגיש כי המורים מסוגלים לספק הגנה לתלמידים, רק אם יזכו בעצמם להרגשת הגנה ותמיכה. הצעד הראשון לפיכך בהתמודדות יעילה היא הענקת גיבוי תמיכה וכלים אפקטיביים למורים על מנת להאבק בתופעת האלימות. ההתמודדות עם אלימות מחייבת מאבק גלוי בכל התופעות המקעקעות את מסגרת החיים המשותפים. המאבק חייב להיות מאבק בונה, בלתי אלים ובלתי מסלים; אולם, הוא מאבק לכל דבר. הרצון להימנע ממאבק ולטפל באלימות רק על ידי דיאלוג, תקשורת לא-אלימה, הבעת רגשות, אמפתיה, הסברים, ויצירה של אקלים חיובי משאיר את ביה"ס חסר אונים מול אלה המסרבים להשתכנע.
תמיכה וגיבוי למורים מחייבת יצירת מעגלי תמיכה רחבים – החל מתמיכה הדדית בין מורים עבור דרך בניית שיתוף פעולה בונה עם הורים ועד גיבוי מהנהלת בית הספר וממערכת החינוך. מהלך זה טומן בחובו גם את ההנחה כי את תחילת הדרך בבניית סמכות חדשה יכול צוות המורים לבצע בעצמו, צעדים אלו יאפשרו בהמשך גיוס הורים ויצמצמו את התלות בסיוע ממערכת החינוך אשר לא פעם מבוששת להגיע ולסייע בארועים אקוטיים.
