פחד מבעלי חיים בגילאים 2-3

שאלה

אני אמא לילדה בת שנתיים ועשר שפוחדת מחיות, בעיקר כלבים וחתולים. לא היה אירוע טראומטי שקשור לחיות. אני חושבת שזה התחיל סביב גיל שנה כשבאופן טבעי היא התחילה להתעניין בחיות. כשאנחנו הולכים ברחוב כל כלב וחתול "מקפיצים" אותה היא צועקת ולפעמים בוכה ורוצה להיות ב"ידיים". גם כשהיא שומעת נביחות. לפני מספר ימים ביקרנו בבית שיש בו חתול ולפני הביקור היא ציינה הרבה פעמים שהיא לא אוהבת את החתול, שהיא מפחדת ונראה שהיא מאד הייתה עסוקה בזה. הביקור הסתיים בשלום כי החתול לא היה. איך אנחנו, כהורים, יכולים לעזור לה?

תשובה

קראתי את שאלתך, ולפני הכל אני חייבת לציין שאת מעלה שאלה מאוד נפוצה. ילדים רבים, בעיקר סביב גילאי השנתיים-שלוש, מפתחים פחדים מסוגים שונים – חלקם דמיוניים וחלקם אמיתיים. אלו בדיוק הגילאים בהם הילדים מתחילים להכיר את העולם שסביבם ולבדוק אותו, ופחדים הם בהחלט חלק מכך, בריא לרוב (זכרי את האימרה: "ילד פחדן הוא ילד חכם"… לא תמיד, אבל בהחלט לעתים). אז זו בהחלט צרת רבים…

ובאופן ספציפי יותר – אינני יודעת מה הסיבה לפחד של בתך. ייתכן שהיא חוותה אירוע טראומתי כלשהו מול בעלי חיים, ייתכן שהיא ראתה מישהו אחר מגיב בפחד, וייתכנו המון סיבות אחרות. דרך מומלצת שעובדת לרוב להתמודדות עם חרדות ופחדים היא דרך של "חשיפה הדרגתית". כלומר – חשיפה של הילד באופן הדרגתי מאוד לגורם המאיים.

לדוגמה – ניתן להתחיל מלקרוא לה ספרים עם ציורים של בעלי חיים. בהמשך ניתן לקנות לה בובה של כלב או חתול. לאחר מכן להראות לה סרט בטלוויזיה עם בעלי חיים. ורק לבסוף לנסות ולחשוף אותה לאט ובהדרגה לכלב או לחתול אמיתיים.

בכל מקרה, לא הייתי לוחצת עליה וגם לא שמה דגש רב מדי על העניין. ייתכן מאוד שזה גם יחלוף מעצמו, עם סיוע שלכם כהורים.

מאחלת המון הצלחה,

נשמח להתעדכן בהמשך!

X

    ווטסאפ
    טלפון
    צרו קשר
    דילוג לתוכן