הורות עשויה לעיתים להיות "עיסוק" שוחק, קשה ומורכב ביותר – האינטנסיביות הנדרשת מהורים, הצורך לווסת בין הצרכים האישיים, המקצועיים והמשפחתיים והבדידות היחסית של המשפחה הגרעינית, שוחקים לא פעם את סמכותו של ההורה ואת יכולתו לפעול ולהגיב באופן אפקטיבי להתנהגויות קיצוניות של ילדים ומתבגרים. אין זה סוד כי סמכותם של ההורים בשנים האחרונות התערערה, הורים מוצאים עצמם לא פעם מואשמים בחוסר יכולתם להציב גבולות ולהתמודד עם התנהגות ילדם. מה קרה להורים כיום ? האם הם הורים טובים פחות מההורים שהיו פעם ? האם הם אכן אשמים בהתדרדרות התנהגות הילדים ובני הנוער כיום ?
תשובתנו היא חד משמעית – לא
נקודת המפתח בהבנת הקושי והאתגר הקיים כיום בפני הורים היא בראש וראשונה הבנת המורכבות בתפקיד ההורי כיום, והשתנות גורמים רבים בתרבותנו אשר הובילו לקריסתה של הסמכות ההורית.
להלן מספר נקודות המחדדות את הקושי והמורכבות הקיימים כיום בפני הורים:
היעלמות המשפחה המורחבת
בעבר הורים קיבלו תמיכה רבה הן מסבים וסבתות, הן מקרובי משפחה שגרו בקרבת מקום והן משכנים עימם היה קשר קרוב. בעקבות שינויים תרבותיים חברתיים, נכון להיום הקשר עם המשפחה המורחבת מצומצם יותר מבעבר. קרובי המשפחה גרים לא פעם רחוק, סבא וסבתא לא פעם עסוקים בענייניהם ואינם פנויים לתמוך, והקשר עם השכנים בתרבות העירונית רופף במקרה הטוב… מצב נתון זה מוביל לצמצום משמעותי במקורות התמיכה והגיבוי של ההורים בהתמודדות עם הקושי ומורכבות גידול ילדם.
שעות עבודה מאוחרות
שעות העבודה של הורים רבים כיום רבות יותר, ויתירה מכך, העבודה "נגררת" לא פעם גם הביתה – המיילים, מכשיר הנייד ועוד אמצעים טכנולוגיים הובילו לכך שהגבול שהיה פעם מאוד ברור בין העבודה לבין הבית הטשטש לחלוטין. גם כאשר ההורה נמצא בבית לא פעם העבודה ״פולשת״ פנימה או לחילופין כאשר הוא בעבודה הקשיים בבית (או בבית הספר) ״גולשים״ לעבודה – לעיתים מספיק טלפון אחד מבית הספר כדי שיום העבודה ירד כמעט לטימיון. האם הורים יכולים או צריכים להגביל את שעות עבודתם ? לא תמיד זה ניתן, מה יעשה איש הייטק ששעות עבודתו מקבילות לשעון חו"ל והוא מרבה בנסיעות ? מה יעשה נהג משאית העובד לעיתים שעות רבות וקשות ? האם עליהם להתפטר מעבודתם על מנת להיות יותר שעות בבית ? האם זכותה של אם לפתח קריירה תלויה ביכולתה לטפל בילדים? ומה עם אבא והשקעתו בבית?
שוב, גם כאן, אין בהכרח תשובות נכונות או לא אך חשוב להבין את הקושי והמורכבות הקיימים כיום בניהול מקביל של עבודה ובית – לא רק שהורים איבדו את מקורות התמיכה שלהם, הם גם עמוסים הרבה יותר מבעבר.
תרבות הנוטה להאשים הורים
מאז ימי פרויד ועד היום החלה נטייה תרבותית של האשמת הורים בכל מעשי ילדם. האם כאשר אנו רואים ילד המתנהג בפראות נאמר לעצמנו מסכנים הוריו, כמה קשה להם להתמודד או שהמחשבה המיידית שתחלוף בראשנו היא מדוע ההורים לא מציבים לו גבולות ? מעט מידי אנשים, יקחו בחשבון כי יש ילדים הנולדים עם טמפרמנט שונה, עם קשיים ומורכבויות אשר לא פעם מקשים על ההורים. ברוב המקרים, התרבות המערבית בה אנו חיים ונוטה להאשים הורים בחוסר הצבת גבולות מתקשה להודות בכך שבמרבית המקרים הבעיה היא לא בעיה של גבולות אלא בעיה של מחסור במשאבים להתמודדות.
תרבות זו של האשמת הורים בהתנהגות ילדם מובילה הן להאשמת ההורה ע"י הסביבה והן לתחושת אשמה עצמית של ההורה. חווית אשמה כפולה זו, מובילה לא פעם לתחושת בדידות רבה של ההורה ומקשה יותר על התמודדותו. לעיתים, במקום לנסות ולקבל סיוע הורה יעדיף ככל האפשר להסתיר את מצוקתו וקשייו.כיצד ניתן לצאת ממלכוד וקושי זה ?
מהי הדרכת הורים היכולה לסייע ולגבות את ההורים בהתמודדותם ?הורים המעוניינים בהדרכה אישית מוזמנים לפנות לקליניקה להדרכת הורים הממוקמת בתל אביב. ניתן לשלוח הודעת ווטסאפ לאלה בראונשטין בנייד 054-7321788 והיא תחזור אליכם עם פרטים נוספים.
