הנכם מוזמנים להעלות שאלות בפורום, ותקבלו תשובה מאחד מאנשי הצוות שלנו.
פורום התמיכה שלנו להורים קיים משנת 2010 , ולאחרונה שודרג.
לנוחותכם, בהמשך הדף ריכזנו גם שאלות נפוצות ותשובות שעלו בשנים קודמות במסגרת הפורום, לחצו כאן לקריאה
אולי הנושא נדוש, אבל אשמח לעזרה.
בני בן 11 מסרב ללכת לבי"ס. אבל במקום להסביר או לדבר איתנו, הוא מתכנס בתוך עצמו ושותק, ואי אפשר להבין (לא בתחנונים, לא בצעקות, לא בשיחה בגובה העיניים, לא בכל דרך אחרת שניסינו) מה מפריע לו. הוא קם בבוקר, נראה כמי שמתכונן ללכת, הילקוט מסודר, הוא מכין לעצמו אוכל, ולפעמים אפילו נפרד כבר מאתנו, ופתאום - וזה קורה פעמיים ויותר בשבוע - מצב הרוח משתנה, לפעמים בכי, לפעמים הסתגרות בחדרו, ולפעמים צורות אחרות, אבל תמיד בלי שום סיבה שאנחנו יכולים לעמוד עליה, ובלי שום הסבר שקבלנו (בשעת מעשה, או יותר מאוחר כשנראה שחזר לעצמו) מה קרה, ומה הפריע לו.
יש לו מורה שהוא מאד מעריץ, ובימים שהוא כן הולך (זה גם קורה) הוא תמיד מספר שהמורה אמר כך, או כך, מאד בהתלהבות. ניסינו לבחון איך הוא מסתדר עם חברים, ולכאורה סביר (לא כוכב, אבל גם לא בשולי הכתה). גם המורה מתלונן שאינו מצליח "לחדור" ללבו, ואף פעם אינו יודע אם הוא הפנים את הנאמר בכתה (למרות שברור שחלק רב אכן מופנם, כמו שכתבתי כבר, וגם במבחנים הוא בדרך כלל מקבל מעל 80, לפעמים אפילו 100).
בוקר טוב, מה שלומך?
עשויות להיות סיבות רבות לאי-הליכה לבית הספר, וכדי לטפל בצורה הנכונה בבעיה יש להבין קודם את המקור לה, כפי שאתם, בצדק רב, מנסים לעשות.
אם נשים בצד את המקרים בהם ילדים לא הולכים לבית הספר פשוט כי הם מעדיפים להישאר בבית (אני חש שלא בזה מדובר) אז באופן גס ניתן להתייחס לשתי בעיות מרכזיות - בעיה חברתית בבית הספר: הצקות, ריבים עם תלמידים אחרים או כל דבר אחר המפריע לילד מבחינה רגשית - חברתית.
הסוג השני הוא משהו אישי ופנימי יותר למשל סביב חרדה מסוימת של הילד לעזוב את הבית, את ההורים, וכו' (ישנם מקרים אחרים הנובעים מקשיים לימודיים אבל אני מבין שזה אינו המקרה).
לכן קודם כל נרצה להבין במה מדובר. במקרים רבים, הניסיונות לשוחח על כך עם הילד, לצערנו אינם מועילים - ילדים רבים מתקשים לדבר על חוויות חברתיות מבית הספר עם הוריהם. לכן אני מציע לנסות ולגייס לשם כך דמות אחרת מחייו של הילד, רצוי דמות עמה יש לו קשר טוב: אח קרוב, דוד אהוב וכו', אשר ינסה לשוחח איתו ולהבין מה מקור הבעיה. בכל אופן, רצוי ששיחה שכזאת לא תתרחש בסמוך לסערת האי הליכה לבית הספר, אלא בזמן רגוע יותר, אולי כחלק מבילוי משותף עמו.
ההצעה השנייה שלי היא בדרך כלל להיעזר בבית הספר. דבר שאתם כבר עשיתם. הפניה למורה היא נכונה, אך הואיל והדבר לא הניב פירות ניתן לשקול לערב דמות אחרת, אולי יועצת בית הספר, שתשוחח עם בנכם ותנסה לרדת לשורש הבעיה.
נסו לשים לב מה ההבדל בין אותם ימים בהם הוא הולך לבית הספר לבין אלו בהם הוא מסרב ללכת. אולי ישנם שיעורים מסוימים עם מורים מסוימים איתם הוא מתקשה, והאם זה קורה גם סביב מקרים דומים אחרים כמו הליכה לחוגים.
כמובן שניתן להיעזר גם בגורם מקצועי. ישנן המון שיטות טיפול שמאוד מצליחות בקרב ילדים כמו טיפול באומנות, טיפול בעזרת בעלי חיים וכמובן טיפול פסיכולוגי. אתם יכולים לפנות ל'שירות פסיכולוגי חינוכי' להתייעצות והכוונה.
המון בהצלחה,
קלי
השאירו תגובה
