בוקר טוב, 

אני מבינה את הדילמה בפניה אתם נמצאים, ואת החשש שהתנהגות אמירת השקרים של בתכם תהפוך לאיזה שהוא הרגל עבורה. אך עם זאת, סילופי אמת הם מאוד אופייניים לגיל של ביתך, ולא מתוך רצון רע או התנהגות של "דווקא" אלא בשל שהם באמת רואים את המציאות באופן שונה, ותפיסת העולם המציאותית של הקטנטנים משולבת לא מעט בדמיונם הפרוע. כדוגמה לכך אפשר לשמוע מהרבה ילדים סיפורים משפחתיים שכלל לא קרו, מה שיכול להביך לא פעם את ההורה למשל.

ההתנהגות שלכם בה אתם מעבירים לה מסרים שאתם כהורים מעריכים את האמת מאוד חשובה ואני מחזקת אתכם על כך ומציעה להמשיך בה. בנוסף, להמשיך ולא לעשות "עניין גדול" ממקרה בו תפסתם אותה משקרת.

נוסף על כך, אפשר לא לדבר את השקר אלא להתנהג התנהגות שמתקנת אותו, ואסביר מה הכוונה. אם לפני הארוחה ביקשת ממנה לשטוף ידיים והיא חזרה אחרי כמה דקות ואמרה ששטפה למרות שאת יודעת שאינה שטפה. אפשר לא להגיב במילים או להגיד בסדר. ואז לפני הארוחה להגיד או להסב את תשומת ליבה שאת הולכת לשטוף ידיים ולקום מהשולחן וללכת לשטוף ידיים בעצמך. במצב כזה, את מאפשרת לה ללא כעס או האשמה כלפיה לשטוף ידיים. כמו כן את מראה לה ששמת לב להתנהגותה, שחשוב לך כאמא ששוטפים ידיים לפני הארוחה. כך היא עשויה להצטרף אליך לשטיפת ידיים. ואם זה אכן קורה, אין צורך להרבות במילים ואף מזיק להגיד לה דבר מה על השקר שאמרה ולא עשתה. אלא פשוט דרך התנהגות לאפשר לה לתקן ולעודד אותה על כך.

דבר נוסף שמועיל בהתנהגות זו היא ההפנמה של ביתך שחשוב לשטוף ידיים לפני הארוחה ולכן בפעם הבאה עולה הסבירות שאכן תעשה זאת.

מקווה שזה עזר, וזמינה עבור שאלות נוספות אם יש צורך,

תפילה לימים שקטים יותר,

קלי