גיא שלום,

קראתי את שאלתך ואני חושבת שהתשובה לשאלותיך היא מה אתה ואישתך מרגישים. באופן עקרוני בנך בגיל שהוא אמור לישון בחדרו, ורוב הילדים כבר נגמלים ממוצץ לגמרי, ואם לא אז לפחות למרבית שעות היום. לכן, על פי הספר, כן, אתם אמורים להציב גבולות בהדרגה כדי לאפשר לו לסגל הרגלים חדשים. יחד עם זאת, כדי לעשות כן, אתם צריכים להיות שלמים עם מה שאתם עושים ולהרגיש שזה מה שאתם מאמינים בו ומסוגלים להתמיד בו. שינוי הרגלים הוא תהליך ארוך ומתיש, בו נדרשת התמדה ארוכה (עם מעידות כאלה ואחרות שהן חלק בלתי נפרד מההתמדה) והרבה כח רצון ואמונה ולכן אני סבורה שכל עוד אינכם חשים במצוקה כלשהי לגבי זה שישן איתכם לא יהיה בכוחכם לעשות את השינוי, לפחות לא לאורך זמן.

מה שנראה לי הכי נכון זה לחשוב ביחד עם אשתך מה אתם מאמינים שנכון כרגע עבור בנכם (אתם הרי מכירים אותו הכי טוב) ולהתחיל מהדבר הזה. בכל מקרה צריך להתחיל מדבר אחד, ורק כשמסיימים אותו לעבור לדבר הבא.

מה שכן, חשוב לי לציין שלעיתים דווקא בתקופות קשות הנטייה שלנו ההורים היא להגמיש את הגבולות מתוך רחמים על הילדים ורכות שאנו חושבים שהם צריכים, אך דווקא בתקופות אלו, אני סבורה שדברים ברורים ולא עמומים, שמסדרים ומארגנים לילדים את ההתנהלות, הם אלו שעוזרים.

המון בהצלחה