היי, ערב נעים, מקווה ששלומך טוב,

הורים רבים נמצאים בלחץ רב כשילדיהם מפגינים התנהגויות כפייתיות וחוששים מאוד מהדבקת התווית הגדולה– OCD, אז אני קודם כל רוצה להרגיע אותך - חרדה וכפייתיות, כמו תכונות אופי אחרות, הן אינן דיכוטומיות אלא רציפות ומשתנות מאדם לאדם, כך שילד בעל נטיות חרדתיות או כפייתיות, אינו בהכרח מאובחן ב-OCD.מעבר לכך, גם במידה ובנך סובל מ-OCD זה אינו סוף העולם, היום ישנן דרכי טיפול רבות ואחוזי הצלחה גבוהים מאוד, אחת מהן, כפי שציינת, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

ההדרכה ההורית שניתנת אצלנו בשניידר היא למעשה סוג של טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד. באופן אישי אני יכול לומר לך שנתקלתי ביחידה במקרים של ילדים בעלי אופי כפייתי שטופלו בהצלחה, אך עדיין, אני מציע לך קודם כל לפנות למטפל (פסיכולוג/פסיכיאטר) בעל ניסיון וידע בטיפול בילדים שיבצע אבחון וימליץ לך על דרכי הטיפול השונות. ניתן לפנות דרך קופת החולים או דרך השירות הפסיכולוגי הציבורי הקרוב למקום מגוריכם.

העובדה שחלה החמרה מסוימת בתקופה האחרונה בדיבור הכפייתי כנראה ונובעת מהחרדה שגאתה אצלו בזמן החגים. אותן התנהגויות כפייתיות הן למעשה הדרך של בנך להפחית את החרדה שלו. הדרך שלנו ביחידה להדרכת הורים להתמודד עם התנהגויות שכאלו היא קודם כל לא להזין את החרדה ולא לתת לחרדה לנהל את הבית. ההתעסקות שלכם בהתנהגות הכפייתית שלו רק מגבירה את הסיפוק של בנך מההתנהגות הכפייתית ואומנם מפחיתה את החרדה שלו בטווח המיידי אך אינה פותרת את הבעיה אלא להפך, מעמיקה אותה. עמידה כנגד ההתנהגות הכפייתית כמו הימנעות ממתן תשובה לשאלותיו או מסידור השמיכה, עשויה להוביל להגברת החרדה בזמן האירוע, אך בסופו של דבר הוא ילמד להתמודד עם אותה חרדה בכוחות עצמו וללא אותן התנהגויות כפייתיות.

חשוב לי לציין שלמרות שנהוג לחשוב כי טיפול נקודתי בבעיה מבלי לרדת לשורש הסיבה לקיומה של אותה חרדה רק יעביר את החרדה למוקד אחר, הרי שמחקרים הוכיחו כי אין הדבר כך, וטיפולים קצרי מועד אשר התמקדו בבעיה ספציפית הוכיחו הצלחה רבה ללא העתקה של החרדה למקום אחר.

אני מקווה שהצלחתי לעזור, בהצלחה