אחר צהריים נעימים, תודה על פנייתך.

ראשית, העובדה כי בתך כן מראה התנהגויות חיוביות בסביבות אחרות היא מעודדת, אם כי מובן לגמרי התסכול שלך מכך שבבית היא מציגה דווקא התנהגות שלילית.

את מתארת התנהגות מרדנית של בתך בבית (חוסר הקשבה, זלזול, וכחנות) - התנהגויות אשר אופייניות מאוד לגיל ההתבגרות, וייתכן שהן פשוט מסמלות את תחילת גיל ההתבגרות אצל בתך. עם זאת, אין הדבר אומר שצריך להשלים עם התנהגויות אלו.

כדי לצמצם את החיכוכים ביניכן ובכל זאת להביא לשינוי בהתנהגות הילדה, אנו ממליצים ביחידה לבחור שתיים-שלוש התנהגויות שהן "קו אדום", כלומר הדברים שמפריעים לך ביותר, ועליהן להתעקש. ההתנהגויות צריכות להיות ממוקדות (לדוגמה: לא מכינה שיעורים, לא מסדרת את החדר, בניגוד ל: "מתנהגת לא יפה״.

בזמן שמתמודדים עם התנהגויות אלה, עדיף "להרפות" קצת מהתמודדות עם התנהגויות שהוחלט כי הן פחות חמורות.

לגבי דרך ההתמודדות, אנחנו ביחידה להדרכת הורים מאמינים בעקרון אי-הסלמה, שמטרתו לצמצם את החיכוכים מול הילד. אנו ממליצים להימנע ככל האפשר מוויכוחים. לשיטתנו, שתיקה אין פירושה כניעה. בזמן ויכוח או התנהגות לא רצויה על ההורה להשהות את תגובתו תוך שהוא "מסמן" את ההתנהגות הבעייתית (לדוגמה: "האופן שבו את מדברת לא מקובל בבית הזה. אשקול את צעדיי ואחזור אלייך בהמשך".) התגובה להתנהגות הבעייתית תהיה כאשר הרוחות נרגעות.

לקבלת כלים נוספים ולהרחבה על השיטה אנו ממליצים לקרוא את הפרקים הרלוונטיים בספר "הסמכות החדשה" של פרופ' חיים עומר.

התמודדות עם מתבגרים היא לא תמיד קלה, וחיכוכים הם לרוב בלתי נמנעים. עם זאת, בהחלט ניתן לצמצם את כמות החיכוכים ועוצמתם וליצור אווירה נעימה יותר בבית.

בהצלחה!!