הנכם מוזמנים להעלות שאלות בפורום, ותקבלו תשובה מאחד מאנשי הצוות שלנו.
פורום התמיכה שלנו להורים קיים משנת 2010 , ולאחרונה שודרג.
לנוחותכם, בהמשך הדף ריכזנו גם שאלות נפוצות ותשובות שעלו בשנים קודמות במסגרת הפורום, לחצו כאן לקריאה
לפני שנתיים וחצי התחלתי פרק ב כאשר לי יש ילדה בת 7 ולבן זוגי שתי בנות, בנות 6 ו 9.
לפני כשנה שילבנו את מגורינו דבר שהוביל לשינוי מגורים מצידי לצפון הארץ עם כל המשתמע מכך.
בהתחלה כמובן שהכל התנהל בצורה שקטה וטובה וכצפוי עם הזמן החלו מעט משקעים.
ביתי וביתו הקטנה מסדרות טוב, ומשתלבות בתחומי העניין בניהן.הגדולה מידי פעם משתלבת ופעמים רבות לא מוצאת עניין במשחקיהן (לגיטימי היא גדולה יותר) אז פונה לדרכים שונות למצוא את תשומת ליבן - בעיקר דרכים היוצרות מריבות!
בנוסף לכך בתקופה האחרונה בדרכים שונות ומגוונות מוצאת מקומות לעימותים מולי.
חשוב לציין כי הקשרים בנינו לבין אמם טובים ואף שוחחנו בנושא ארוכות - האם אף סיפרה שהבת שאלה מדוע הם לא חוזרים? והאם זה בגללי או בגלל בן זוגה של האם? מכל זאת ברור כי לילדה שנמצאת הן בבילבול והן בראשית גיל ההתבגרות בדילמות. השאלה שלי היא כיצד עלינו לטפל בנושא? כיצד להתמודד מולה? מאיפה להתחיל?.... אודה לכל סיוע בנושא ..
הי, בוקר נעים
אני חושבת שאחד הקשיים שלנו כהורים זה שדווקא בתקופות של שינויים ו'בלגן בחיים', אנו מרגישים שקשה לנו להתמיד בכללים הרגילים שמנחים אותנו (כל הורה והכללים בביתו), אנו מרחמים על הילדים ומגמישים את הכללים. הבעיה היא, שדווקא כשיש בלגן, צריך משהו שיארגן, וזה אותם כללים שבדר"כ כל כך ברורים. אני חושבת שברגע שמבינים את זה אז יותר קל לדבוק בהם ולהתנהל על פיהם ולהביע רחמים או התייחסות לקשי בדרכים אחרות.
העניין הוא שצריך לעשות הפרדה בין ההתנהגות לרגשות. מצד אחד צריך להבין את מה שעובר על הבת הגדולה (כנראה שבתך קצת לוקחת לה את אחותה בתחושה שלה והיא נאבקת על מקומה) ולתת מקום לקושי, לדבר על כך ולא לטייח אותו, לאפשר לבנות של בן זוגך להיות לבד 'כמו פעם' לפעמים וכו. מצד שני, במקרים בהם מתחילות מריבות ועימותים - להיות ברירים וחד משמעיים. יש דברים שלא מאפשרים ולהגיב עליהם בכל אותם דרכים שהגבתם לפני השינוי המשפחתי.
המון בהצלחה
השאירו תגובה
